מ. יציק / טלאים |
כמעט שאיני זוכרת מה עלה בגורלה,
ועדיין -
קרה שנוצותיה החווירו
לקול מצהלותיהם
נכרך טבורה אחר סייסים רוכבים באוויר
כמו לפי תור
היו שהצמידו כפתוריה אל אוכפם הכבד
ונתנו עיניהם בגזעי האלגומים;
היו שכיסו עם שוליה הדקים
את חובם לתשוקה
תבואות החורף
קפאו לקול מצהלותיהם
אלגומים נכרכו בחובם לנוצותיה
טבורה החוויר
וכמו לפי תור -
האביב
האביב, היא זוכרת -
שלומיאל. שלומיאל
וביישן
וממאן לתת אותותיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|