מ. יציק / הגברת שעל חופי גיברלטר |
המתמולל
בקצות אצבעותיה, כעלי טבק חולמניים ותלושים אשר
פסקו מללכת שבי
מקטרות-עץ כרסתניות, קלפי משחק
ומשוטי-עץ עבי כנפיים, הינם סוד הצלחתה
של כל ספינת עבדים מדממת, ושל
עיניה הכחולות,
המלבות את נהמות הייננים
טלטלות נאדי הרום
לימדו אותנו דבר אחד או שניים על היצרות
הגבולות,
המצרים,
והעין
כאילו שואלת
חפוית עפעפיים: מיהו ים,
שתחתוניו פרחוניים,
ומיהם לעזאזל שודדיה הנפלאים של השמש?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|