היא מלקקת לי את בד הדגל. מגן-דוד כחול
בין שני פסים כחולים קרועי-דרך, וברקע
לבן עכור
על לשונה הצהובה. ציפורניה
חורצות בין שתי מפלצות השכם
תווים זעירים בשפה זרה
משפטים קצרים ועקומים של קונפוציוס

'איש חכם'
היא אומרת, ומראה לי
תמונות ישנות של ארנסט המינגווי
'גם הוא ישן כאן על אחת
המיטות'
היא אומרת

'אישה חכמה'
אני אומר

'ויפה'
אני אומר
כשמבעד לשאון-הרחוב המדרידאי
אפשר כבר לשמוע
את שכשוך קרניהם הקטומות של שורי-הבר
במימיו תמימי החטא והדם
של נהר הטאחו.