כאשר ליידי גודייבה רכבה על סוסה,
איש לא העז להביט ביופייה,
שיער כזהוב אחרון כוכבי המסילה,
ועיניה מביטות בתום אל הדרך הארוכה
חלונות העיירה סגורים,
ואיש לא מבושש לפותחם,
וליידי גודייבה מביטה בבעתה,
מתי יגמר המסע,
ערכים פטריארכליים מעווים את פניהם,
לנוכח הגבירה העירומה.
ליידי גודייבה רוכבת על סוסה,
מסעה הגיעה לקצו,
הנה הדרך לעולמה
אך מחלון בית החייט,
פיפינג טום מביט בתאווה לרחוב,
מצפה לראות את אפרודיטי שיצאה מהצדפה,
מכוסה בתלתלי קצף ים בלבד,
למרות האיסור שהטיל בעלה, טום יביט בתעוזה-
הוא איש של מעשים, הוא חייט, הוא גיבור
הוא לוטש את עיניו בליידי גודייבה
ומאור עיניו נעלם בלא שוב
טום החייט לא ירוויח את לחמו עד עולם,
וליידי גודייבה הכניעה את בעלה.
כך מספרת המעשייה,
על ליידי גודייבה שרכבה עירומה.