אנסי אותי-קשרי אל המיטה, הכי!
לא אצעק, כי ירא אני את השגרה,
ודממת הזעם, היא אשר משרה עלי את נגה הכתיבה,
ואין חפץ אני ליום של רגיעה, שכחה, מנוחת עולמים עד!
הכי-
אנשוך את שפתותיי, ואת אשר ינטוף-
אלקט ואסדר בין השורות לליריות,
פואטיקה מליצית חסרת שחר.
כי מחשכת מעמקים תצא,
גם אם יש, ומאירה היא את עצמה.
21.6.02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.