אינג' יחיאל צבאות / דעי לך |
כי נלך יחדיו,
ובזקו הפרחים בנו ברק-אבקנים,
ועשה האביב לילותינו ימים,
ואם אין מנעלים לרגלינו זאת רק
מאהוב הארץ יחפני-אבק
שכמותינו
דעי לך.
התדעי,
אם נפסע יד ביד,
אם תשליכי ממך הרהורים של לבד,
גם אם גג-רעפים לראשינו אין
והרוח ממעל ינשב בין-לבין
תזהיב הקמה בעקבות פסיעותינו
וכל עוד ממזרח השחר עולה,
לא יקיץ הקיץ עלינו,
כד הקמח לא תכלה
וינגה העולם על שנינו
אור פירותיו,
פירותינו
זאת ידעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|