ביום ראשון חברתי הנאווה החליטה: מחר יורדים לכינרת (שלום, שמי
כינרת, נעים מאוד, תכף יהיה נעים יותר). קמנו בבוקר. עוד לא
רעבים, ויש לנו טרמפ לכינרת. התארגנו מהר, לקחנו כסף, מגבות,
בגדי ים.
  באותו רגע לא חשבנו מה מצפה לנו שם. אמרנו שנרד בחוף מסוים
ונלך לאורך שני חופים על מנת להגיע לחוף הרצוי. הלכנו במשך
ארבעים וחמש דקות בלי לראות את המים. חוויה מתישה שהתחילה
לכרסם לנו בקיבה.
  חשבנו: רעבים? - אז נקנה אוכל. הלכנו למזנון. השעה הייתה
אחת וחצי בצהריים, והפלא ופלא המזנון היה סגור. הסתכלנו סביבנו
והבנו שהוא אמור להיפתח בערך בעוד חודשיים בעונת הרחצה. ראינו
אנשים עובדים על הביוב(שכנראה מוזרם לחוף), ובצעד נואש ביותר
הוחלט שאני , משכיוון שלי אין כבוד עצמי,אלך לבקש מהם אוכל.
קיבלנו מהם סנדביץ' שנראה כמו לחמניה עם עגבניות וביצה(מעניין
אם הביצה הייתה צמחונית) ורבע ליטר קולה. התענגנו על כל ביס
ושלוק.
  כאשר סיימנו עם האין אוכל הזה רצינו להיכנס למים(מטרת
הטיול). הסתכלנו על המים, ונגלה לעניינו מחזה מחריד. מאחר
והכנרת עלתה, ועתה כל הצמחים בשוליה היו בתוך המים. מהם נשלחו
סיבי אצות ארוכים ומבחילים שצפו על פני המים. הסתכלנו ואמרנו:
"לא!!!". הלכנו חזרה. על החופים הפעם, כדי שנוכל לראות אם יש
חוף שאינו מבחיל באותה הצורה. למרבה הפלא גילינו שאין מקום
כזה. כאילו שכל הכנרת מחוברת במקום מסוים, מי היה מאמין.
  ארבעים וחמש דקות הליכה חזרה. כל הדרך היא אומרת לי שאני
מסכן, גם כי גררה אותי לשם וגם שהיא מקטרת כל הזמן. אני לא
סבלתי אבל גם לא מי יודע איזה נהנתי. נשכבנו על הדשא של המלון
בכינר.חצי מדוכאים מהמצב(לא הביטחוני ולא הכלכלי) וחצי צוחקים
מעצמנו ומתנשקים.
  החלטנו(היא חשבה ובסוף הסכמתי איתה) שנעלה לתחנת דלק על
הסובב כנרת ונאכל משהו במזנון (ששם עובד). עלינו, כל אחד אכל
טעמקור והיא שתתה חצי ליטר מים. לאחר מכן הוחלט שאנחנו מתחילים
ללכת על הכביש ותופסים טרמפים בדרך.
  היא שאלה אותי מתי פונים מהסובב כינרת(כשהלכנו). עניתי לה:
"פה מאחורי הסיבוב".- אשמתי שזה שני קילומטרים?!(סובב כנרת)
תפסנו טרמפ אחרי כחצי קילומטר, כשהיא גילתה את המרחק חטפתי
צעקות. שאר הנסיעה הייתה בעוד טרמפ או שניים חסרי חשיבות.
  הגענו הביתה, והיא זינקה למקלחת. יצאה במגבת, ואני לא
נשארתי אדיש(עד כמה שזה מפתיע). ביקשתי ממנה להישאר כך עד
שאתנקה גם אני. היא הסכימה. למרבה הפתעתי, היא אף קיימה.
נכנסתי לחדר בחלוק. די מהר דומי המגבות נעלמו מאתנו, והתחלנו
להתלטף בעירום חושני.
  לא לגמרי ברור לי איך הגענו לזה, אבל בסוף הוחלט שנעשה את
זה(מין) בפעם הראשונה.
  מיותר כמובן לציין שהעיקר הכוונה(והדרך לגיהינום רצופה
בכוונות טובות), ושההצלחה תלויה בעיקר במידת הניסיון(אבל אציין
זאת בכל זאת). היו כמה סיבות:
  כיוון: כשלא מנוסים ולא רואים קשה למדי למצוא את החור
הנכון.
  פלסטיק: לא ברור איך אמורים לתפעל את המנגנון של זה. כנראה
שבפעם הראשונה זה מסובך. ומאיזשהי סיבה תמוהה היא ידעה לתפעל
את זה יותר טוב ממני.
אחרי עניינים טכניים יש עוד בעיה: גירוי...
  היא צריכה להיות מגורה ורטובה. דבר שהושג על יד זה שאני ארד
לה. מאחר ומה שעשינו לא בדיוק הצליח, היה צורך לעשות זאת שנית.
וכל מי שלא מאמין לי. אני מאחל לו שבמקום הטעם(שכידוע די מטריף
חושים) שיש שם בדרך כלל יטעם את הטעם של הפלסטיק. זה דבר
נורא.
  כדי שנוכל לעשות את זה רצוי שגם הזכר(בכוונה לא כתבתי
גבר-די נקבה) יהיה מגורה. בעברית- שיעמוד לי. אחרת יש בעיה שזה
לא נכנס(מתקפל). יש לי תירוצים(ואכתוב אותם שיראו כסיבות):
  פעם ראשונה שלי- זה מאוד מלחיץ. הפלסטיק לא עזר להזרים
לאזור דם. ואם כבר להאשים את הפלסטיק אז בגללו לא הרגשתי כלום.
אחרי זמן מועט, מבוכה מניסיונות כושלים. ואחרי שהתחלנו החשש
מזה שהיא תרגיש ותיעלב.
  רוב הזמן הייתי מרוכז בזה שלא עומד לי. ושאני צריך להעמיד
אותו אחרת אין מצב היא גומרת. הייתי לחוץ גם בגלל שלא הרגשתי
כמעט כלום(חוץ מבתנועות קיצוניות), אני מאשים את
הפלסטיק(בינינו). הייתי כל כך לחוץ, שלא דאגתי לדבר הכי חשוב-
איך אהובתי מרגישה בפעם הראשונה, שלה, שלנו. כמובן שלא ראיתי
את התנהגותי תוך כדי או אחרי.
  אחרי זה היה לה פרץ רגשות שוטף שהתבטא בצורה לא שמחה.
חיבקתי אותה ולא ידעתי למה אבל הרגשתי אשם.
  אחר כך הלכנו לאכול. אכלנו הרבה, אחרי יום שבו אכלנו
סנדביץ' אחד לשנינו וטעמקור כל אחד עד הערב. בהתחשב באחר
הצהריים ובעיקר בזה שאנחנו אנושיים(במידת מה)- אז היינו
רעבים.
  כעבור שעות אחדות היא הרגישה עד כמה הייתי לא בסדר, ולא
מתחשב, ואמרה לי את זה. הבנתי שזה נכון(אחרי רבע שעה של
ויכוח). כעסתי על איך שהתנהגתי. היא סלחה לי ביום שלמחרת כי
היו דברים שהעסיקו אותה. אבל אני עוד לא סלחתי(לעצמי). אני
מקווה מאוד שהכתיבה תעזור...
     אני מצטער לנצח ואוהב אותך תמיד,סתו.


נ.ב. - אם מישהו מספיק טמבל אז פלסטיק הוא קונדום.