מוטי פרי-מור / אל תלך |
תבקשי לך את ליבי.
כנבל תהיי נוגנת,
פורטת על מתרי נפשי.
היכן הלב שם הבית,
שחת לתוך אוזני.
במלוחי עינייך,
בם לשחות חישקי.
פגעתי בך ללא קצף,
בזירמי כאב ועצב.
אחפון דמעך עימי,
יבוא הבוקר לא תראיני,
עת סרתי לדרכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|