מברשת שיניים
גופייה, זוג גרביים
זוג כפכפים ישנים
זה מה שנשאר אצלך, אהובי.

האהבה שלי, אהובי
התפזרה לכל הרוחות
כבר לא מחכה בקופסת חדרך
שאשוב לתפוס מקומי לצידך.

אתה יודע, אהובי,
עברו עלינו ימים יפים.
אהבתי אותך עד בלי די
וסחרחורת הרגשות נעמה לי.

נשבעתי שוב ושוב, אהובי
שאהרוג עצמי למענך
ואתה ביקשת, שלא
אהרוג בדרך-
גם אותך.


האם כך, אהובי?
ההייתי כ"כ אנוכית?
הצלפתי, דרסתי למען
מסע צלב הוכחת רגשותיי,
נלחמתי עד זוב(ך) וחורמה
על כל שריטה ששרטת
או חלשת לשרוט בנפשי
האם באמת הסחרחרת-
היתה רק שלי?


ונראה שעכשיו
המצב- מסובך
אתה נמנע מלדרוש
נעלם לתוך עיסוקים
כמעט ואין זמן למילים
(לי תמיד יש זמן למילים)


צער עוטף אותי, אהובי הישן
לזיכרון תמימותך הנעימה,
חום ידיך,
זכרון חדות כאבך
חדות       חרבך
הידעת שאתה הדייקן המופלא ביותר שפגשתי?


היה שלום אהובי שבינתיים
לפני אהובי שעבר
לא אלך מכאן, רב הצער
אך אדמם עד מותי אל מחר.