[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ירון סיון
/
תזוזה

פזלתי אל אפי והדבקתי אליו את האצבע. היא כיוונה עם היד לכיוון
דרום. הדבקתי בעצבנות אקראית מסוימת את הלשון אל האצבע שלי,
ושוב הרגשתי בורח. היה חסר לי כוח, כוח שמצאתי בקצב, ברוח
הבסים, המפרשים המניעים אותי. היה חסר לי אור שמש אמיתי, וחבר.
היא ליטפה את הכלבה, את בוני- ואני נשמתי.

הזמן שוב עצר מלכת. עצר ואז חזר, ושוב ושוב. לא יכולתי לשלוט
בתחושה הזאת, אותה תחושה שגרמה גם לראשי לנוע קדימה ואחורה
בעצבנות בלתי נשלטת. אז התחלתי לרקוד- וכשרקדתי לא הייתי יותר
מגל, בים העשן האפור.

הייתי פתוח, ראשי היה פתוח להפתעות ופתוח למלתעות. הרגשתי חשוף
מדי, חשוף כמו בבית שלו. גופי רעד, שכבתי בתחתונים באמבטיה שלו
והבטתי בטיפות המים הנוזלות משיערי, הנוזל ממוחי, הנוזל. וכל
מה שרציתי אז היה למות, כי לא היה לי קצב. וגם לא היה לי חבר.

אז פתחתי את מוחי אל הקצב החדש, עולה ויורד, והמוסיקה כמעט ולא
משתנה. ראיתי מולי עשרות אנשים, גדולים וקטנים, רובם מוזרים
לפחות כמוני, וילדה אחת קטנה בטריפ של מבוגרת שאיבדה את אמא
שלה בסופר-מרקט, בסופר-מרקט הגדול של ה   . ואחדים עשו תחרות,
מי אלוהים יותר טוב, מי יותר מוכשר. מי יכול להכניס קצב גם למי
שלא פתוח, מי יכול לשנות את העולם של מי שתודעתו מתה, או שגופו
צבוע. נהנים כמו על האולימפוס, ושותים את נקטר הזיעה של הזמן.
הוא היה אבי האלים.

? ואני הייתי מאושר, ולא יכולתי להפסיק להיות מאושר עד שיצאנו
החוצה לשאוף אוויר. ואז, הקצב שוב קרס, ושוב הרגשתי כמו אז.
נכנסתי לאותו מסך, זה שבעיניים שלי המפריד ביני ובין שאר
העולם. חייתי שוב מאחורי המראה החד צדדית, הסתתרתי שוב מאחורי
תודעתי המשנית. ראיתי את כולם, ראיתי את עצמי, שנאתי את כולם
ופחדתי. הלכתי להשתין בצד.

אני שונא את כולם כשאני לא בקצב, ואני שונא יותר את מי
ששוברים, את מי שמפריעים לזוז.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היה לי זין
של סוס, הייתי
יכול לזיין
סוסות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/4/03 11:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירון סיון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה