אני לא יודעת מה הטעם להשתנות
אם במילא איש לא שם לב שהשתנית
הרי תמיד יזכרו את השנים הקודמות
אף פעם לא יראו את שעבר עליך
אז מה הטעם לנסות
לשנות את עצמך
מה הטעם לעשות
כשלא מעריכים אותך
והנה השתניתי וכבר אינני עצובה
אבל הסביבה מנמיכה את התקווה
שיהיה יותר טוב ויהיה יותר טוב
כי בשבילם אף פעם לא אפסיק לכאוב
ומתחשק לי לצעוק:
לעזאזל, השתניתי!
אבל הקול נחנק והמילים לא יוצאות
כי לעברי מושטות אצבעות מאשימות
מזכירות לי את שהיה ואת כל שהיה רע
אף אחד לא ירגיש כשאפול לרצפה
לא משנה כמה אחייך הם תמיד יחשבו
שאני מחפשת לעצמי רחמים
לא משנה שאין על מה, הם יחשבו
וזה מכאיב לפעמים
וכשאפול ואתמוטט מיאוש אין אונים
הם יצחקו לי בפנים
ינסו להוכיח שכך הייתי מאז ומעולם
יגידו שהכל סימן שאני שונאת את העולם
ולא חשוב כבר אם אצעק ולא משנה אם אנסה להסביר
זה אבוד
הם אף פעם לא יאמינו לי
אז אני נופלת
ומפסיקה לנסות. |
