ביאטריס, יקירה,
פורחת שכמותך,
רוקמת ציורי פרחים,
בבוקר שבת על מרפסת ביתך.
ביאטריס, יקירה,
כבר לא פרועה,
שוקדת בדממה
את יומך המתקצר.
ביאטריס, יקירה,
במאמץ לא להיזכר,
הימים מהתלים בך,
ביאטריס יקרה.
ביאטריס, יקירה,
השמש לא תאדה
את הדמעות הספוגות,
רק צילך יזכיר עבר.
19:20
1/4/2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.