בכל פעם שאכתוב שיר על המדבר,
המדבר לא אותו מדבר,
אני לא אני
והמילים?
משתנות אף הן,אפילו בשיר הזה.

בכל פעם שאכתוב שיר עליך,
האשה אינה אותה אשה,
אני לא אני
והמילים?
לא תמיד משתנות,אפילו בשיר הזה.

בכל פעם שאחוש את חומך,
אטעם את שפתייך,
ואביט אל תוך האוקינוס,
המסתתר במעמקי מבטך,

את אינך אותה אשה,
אני לא אני,
האהבה אינה אותה אהבה,
אך היא הולכת וגדלה,
צוללת אל נבכי האוקינוס,
המתגלה במעמקי עיניך הטובות.