משה סיון / תעתועים |
מונח בין אצבעותיי החמימות.
מתערבלים בינם לבין עצמם,
באויר המתקתק, והצונן.
במעין משחק משותף בין,
סלילי העשן,
להבה מרצדת של נר שטוח,
הקיר הלבן שממול,
והעין המתבוננת שלי,
מופיעות צלליות,
מתוות בשינוי בלתי פוסק,
את קווי דמותך,
מעורפלת, חמקמקה,
לא פחות,
מהעין המתבוננת שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|