|
אוספת כפתורים
שוזרת כוכבים
אובדת בין החרוזים
נעלמת לאט במילים
ימים ללא כוכב
לילות חסרי רבב
דמעה בלי מצב
זמן זוחל כצב
אל אותו אופק
בסוף מרחב
הנעלם באבק
ונמוג לעד. |
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.