בנשימה עצורה עברתי איתך את הימים
החזקתי לך את היד חזק כל כך
רק שלא תחפש את הדרך חזרה.
תן לעיני להוביל את דרכך לנצח.
בך אני מוצאת את החוזק
נתת לי אהבה שממלאת את הריק, את החוסר
אהבה שמדביקה את השברים האחרונים.
וידי עדיין מחזיקה חזק חזק
שלא תעזוב פתאום באמצע הדרך
שלא תוותר על התחלה חדשה
שלא תחליק ופתאום לא תרצה לקום
אבל זה לא עזר.
עזבת את ידי. ככה פתאום.
לא הבטת אפילו לאחור
לראות אם אני עדיין עומדת, אם אני עדיין שם
אבל אני כבר לא שם
ואני כבר לא עומדת
אני ממזמן כבר נפלתי
יחד עם הלב שהתנפץ מחדש.