|
זה השיר שלי ושלך
מילים חלפו בינינו
בדרך שוררתי אתך
טללים הרוו את שתינו.
הטבע פועם וסוער
קורא לעמק והר
הנוף את עצמו משורר
כהד עונה המדבר.
זהו שיר השירים לארץ אחרת
שרה תפילה לי לארץ עבר
כל מילותיו בי אני מעטרת
בין המילים געגוע יסער.
זה הנגן שלי ושלך
צלילים נטוו בינינו
דואטים פרטתי בך
תווים עיטרו את שתינו
הלחן הולם בדמי
טובל בירק של כר
זה דמע נשקף בעיני
זוכר ניגון של עבר.
נחמת ניגונים לארץ אחרת
שיר לי נטוע בארץ עבר
את כל צליליו בי לנצח זוכרת
נגן עתיק בלבבות יהדר.
זה מחול שלי ושלך
עבר חולם בינינו
הדרך רוקדת אותך
עקבות טיבעה בשתינו.
הקצב זורם בדמי
חלום הרוח זוכר
קורא לי לרקוד את עצמי
אתך לנוע בוחר.
זה מחול נדרים לארץ אחרת
אש משלהב בי לארץ עבר
את התקווה בשבילייך זוכרת
הד המחול בי יקוד ויבער.
2/3/2003 |
|
|
"אז... אתה הולך
לסרק את
בן-גוריון?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.