משה סיון / זנב הדרקון |
להק אווזים מאסף,חוצה שמיים מעוננים.
מכחול נמשך על דף לבן ברובו,
מתפתל,מסתלסל וסוגר.
קורים שטווית,אט אט נפרמים.
זאת את שטווה?
המכחול מורם באיטיות.
השמיים מתבהרים,ואף האווז האחרון
אינו נצפה עוד בקו האופק.
עשן עולה מזנב הדרקון,
והוא מגהק בסיפוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|