מאז שהתראינו ועשינו אהבה,
מאז שהגבת לשיריי לאחרונה-
חלף לו זמן רב
ומאז לבי כבר לא שר.
נעלם החשק לחייך,
נעלם הרצון לפנטז
ובלבי הרגשה רעה
כי האהבה סיימה דרכה
ופנתה למשחקי הסחה
כמו בסירוב להיפרד
מגומי לעיסה שטעמו התפוגג.
חשבתי להפקיר גופי ונפשי בידייך,
חשבתי שימיי ימלאו במלותייך ומעשייך
ואמנם כך היה עד "המהפך"
שכנראה שאת אהבתנו טרף.
הפגישות לא מתקיימות מחשש למעקבים,
שיחות לא מתנהלות- הפכו רק לחילופי מילים,
מחמאות הפכו להתגרויות במסווה התלוצצות
וספונטניות הפכה למילה בלי רוח שטות.
ואני משוטט במחשבותיי באחוזת אהבתנו
ומוצא אותה ריקה מתוכן ומעש למען קיומנו
ולבי הצמא לנקטר שכבר ידע
ולפתע פוגש רק באדמה חרוכה,
שוקע לאיטו במחשבות נוגות-
לא מעז עוד יותר לקוות...
12/10/01 © |
