בוהה בקיר
אבל הוא לא מחזיר לי תשובה.
כמו כולם, גם הוא נטול רגשות.
בוהה בקיר,
מחפשת תקווה,
הוא לא עונה, אני ממשיכה לבהות.
מחפשת את עצמי,
בים של בדידות.
מחפשת, ולא מוצאת.
מרגישה צורך לצעוק,
לצרוח, להרגיש חופשית,
אבל פוחדת ממה שיגידו
וממשיכה לשתוק.
כמו הקיר.
מרגישה את הדמעות זולגות
דמעה ועוד אחת ואחד אחת
מחפשת תוכן בתוך הריקנות
ולא מוצאת.
והקיר, הוא לא עונה, ולא עוזר
סתם נשאר שם
ושותק.
כמוני.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.