אש, יזע, דם ולהבות
בשדה הקרב מתים לחיות.
מסתער אל המטרה בכל הכח
מדחיק המוות, מנסה לשכוח
"אחריי, קדימה" נשמעת הקריאה
לפתע, לצידי, שומע זעקה
"מי נפל?" שואל בבכי, וקולי קרוע
"אין דבר, המשיכו" לחש אז הפצוע
"אין זמן, יש להתמיד,
את האוייב חייבים להשמיד"
אך לא! איתו אני נשאר
חבר פצוע, הייזכה לראות את המחר?
רץ אליו, את הפצוע מחפש
מגיע, מטפל, והרי הוא גוסס
"אל תמות", זועק למעלה
"אני אבוד", לוחש, "המשך הלאה"
"אל תמות! אתה שומע?"
כך בידיי חבר גווע
עד השחר נשארנו שניים
בזרועותיי נשמתו עלתה לשמיים
בדד נותרתי, הכל שומם
הייה שלום, גיבור,
לוחם |
