אברהם שיין / ועכשיו |
את ואני, והזמן
שנשאר.
והלב הפצוע שמבקש
ומנתר, וענברי עיניך
וקולך, והדמעות.
ואני הרי יודע
שפעם נהיה ביחד
לתמיד ולא חשוב
מתי, והיכן.
העקר ביחד, עם הזמן
שנותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|