[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אונו מומנטו
/
סינדרע'לה

הסיפור נכתב בזמן הפלישה האמריקנית לבגדד

איזו יום מתיש... אוי.. שאללה ישמור...

הייתי היום בהפגנה נגד אמריקה וישראל, הייתי שם עם כל החמולה,
כל כולם, ועם כל בגדאד כולה, אינשאללה איזה בלאגן היה שם...
בבוקר החם עם חול בעיניים יצאנו לרחובות עם הרובים והאקדחים,
אפילו סכינים ואלות, קראנו לסדאם שלנו להפציץ את ישראל ולנצח
במלחמה הגד הפשפשים האמריקאים האלו...

עכשיו כבר ערב, כולם חזרו לבתים שלהם, כדי שלא להתפוצץ מאיזה
טיל של החזירים הקפיטליסטים האלו שמעופפים מעלינו...
אני צריכה מים, אוכל, שירות...
איפה השרמוטה הזו סינדרע'לה? "סינדרע'לה!?"
צעקתי לה, וצעקתי לה, אבל היא לא ענתה לי, עליתי לחדר שלה ושם
היא ישנה לה, כמו זונה בת אלף ואלף זונות מישראל.
"סינדרע'לה!!" צעקתי לה באוזן, הנה היא קמה סוף סוף "יא
שרמוטה! לכי תכיני לי אוכל! תביאי לי מים! תביאי לי את העיתון!
תנקי את החדר שלי ושימי את כל הזבל בחדר שלך, נלמד אותך קצת
סדר ומשמעת יא רבאק..."
וכן היא עשתה את כל זה, היא הייתה חייבת, גם אחותיי הכריחו
אותה לעשות דברים בשבילן, מאז שאבא נהרג במלחמה עם אירן השיעים
האלו.
אימא לא יכולה להתמודד עם הכל לבד, היא עובדת במפעל הכימי לא
הרחק מכאן, רינה, אחותנו הגדולה, עובדת בשוק, ואני סתם...לא
ממש עושה כלום, נהנית מהחיים כמו שאומרים.

למחרת אמרו לנו שעודאי, בנו של סדאם הדגול, עורך נשף לאור
הדיפת האמריקאים בבצרה ואום קאסר, איך שחיסלו אותם שם, כן הם
כל יכולים מרחוק, אבל כשזה מגיע לקרב פנים מול פנים השטן ברח
עם הזנב מקופל...
הנשף יערך בארמון הנשיאותי...או מה שנשאר ממנו, במרכז בגדאד,
אחר כך עברו חייליו האישיים של סדאם מבית לבית, ודרשו מכל
הבנות מכל הבתים שעדיין לא נשואות לבוא או שיירו בהן, כדי
שעודאי ימצא לו כלה.אימא חזרה הביתה, כשאמרתי לה את זה היא כל
כך התרגשה, היא תמיד אמרה לי שאני היפה מהשלושה, הכי מושכת,
שאני זו שתביא הצלחה ושגשוג למשפחה, אני תמיד הסמקתי כששמעתי
אותה מדברת עליי ככה, ביקשנו מסינדרע'לה להביא לנו בדים למחרת
מהשוק, אה כן, כמובן שגם היא רצתה לבוא לנשף, אז הרבצנו לה
קצת, שהיא לא תבין שהיא לא יכולה לבוא ולהשפיל את המשפחה שלנו
ככה כמו שהיא נראית, כמו איזו כורדית מסכנה...

הלילה ירד, אני הייתי כולי מוכנה עם רינה, שגם היא התגנדרה
כולה לנשף, לא שהיה לה הרבה סיכוי לזכות בעודאי, היא כבר
מבוגרת מדי.. בעוד שאני הייתי בשלה ומוכנה לעדואי...עודאי שלי
לקחנו את הסובארו הישנה ונסענו לארמון... זה היה לבד מחזה מוזר
ומבעית מאוד, ראינו טילים נופלים על העיר, שעלתה בלהבות...
חיילים יורים בחזרה לשמיים פגזים כדי לנסות לפגוע במטוסים, ואז
הם בעצמם התפוצצו....
אף אחד גם לא ממש רצה להישאר בעיר, אבל החיילים של סדאם ירו
בכל מי שניסה לעזוב.
זה כל זה היה רק דקה או שניים מאז שעזבנו את הבית
אז אירע דבר שהפחיד אותי כל כך, פשוט צרחתי לאימא שתלחץ על
הגז..;
שמענו שמועות כמובן על זה שהאמריקאים החזירים כבר בפאתי העיר,
אבל שום דבר לא הכין אותי לזה שמסוק ינחת על הבית שלנו...
ירד חייל מארינס ונכנס הביתה עם שמלה... זה היה כמו סיוט, זה
היה כל כך מוזר עד שהתעלפתי... אימא העירה אותי כשהגענו
לארמון.

"לאור ההתרחשויות של הרגע האחרון, כל הבנות שלא נשואות מתבקשות
להגיע מייד אל האולם המרכזי, שם יבחר בן הנשיא את כלתו, הנשף
מבוטל, לכו לבתיכם, והגנו על ארצכם ועל סדאם נגד הטינופת שפלשה
לעיר, שאללה יהיה אתכם!!" קרא אחד החיילים, מעוטר כולו במדליות
רבות...
מיהרנו לאולם, כל הבנות נעמדו בשורה, והנה עודאי הגיע.. בריון,
ענק, מפחיד, אבל אני אוהבת אותו...

"לא, לא, לא, לא, לא,..." עבר על פני כל אחת ופסל אותה... כל
אחת נלקחה הצידה בכוח ע"י שומרי הראש...
"לא, לא, ל...איכס!!! יא מגעילה כורדית!" צעק על אחת שהייתה שם
וירה לה בראש "לא, לא, לא, לא, לא..." ופתאום הוא נעמד, ולא
זז, הסתכל עליי, כן עליי! אבל אז הסתכל אחורנית.. על איזו
אחת... ממש יפה, לבושה כמו מלאך, עם שמלה כל כך יפה... היא
תזכה, את זה כבר ידעתי...
"את... בואי איתי... את ... את יפה... יפה כל כך..." הוא אמר
לה....כולן בכו בשבילה, אחר כך השומרים איימו עלינו עם הרובים
וציוו עלינו לעזוב את הארמון...
כשיצאתי ראיתי את הבחורה ההיא רצה מהארמון, השעה הייתה בדיוק
חצות "היי! נערה יפה! כל כך יפה! תחזרי! בבקשה!" קרא עודאי
הוא קרא לה, רץ אחריה "בבקשה תחזרי! את כל כך י -  ...ואז
החריד פיצוץ עז את כל בגדאד... קמתי מהרצפה שאליה עפתי בעוצמה
מההדף, הסתכלתי אל כיוון עודאי אהוב חיי, וכל מה שהיה שם היה
מכתש...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ודאי, כמו כל
פסיכופט
אמיתי!"



זוזו לסטרי על
זה שמאשר את
הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/03 23:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אונו מומנטו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה