ואני?
משחקת כאילו שאכפת לי
משתדלת להתעניין
מרוב אמפתיה עוד מעט אתמוטט
לא מסוגלת בשום פנים ואופן להתרכז
מנסה לייעץ
חושבת מה יהיו המילים הנכונות
ושותקת
או צועקת
או אומרת שטויות
אני רק שואבת את
הטקסט מתוך הכאב האמיתי
אני לא מסוגלת
להבין שום דבר באמת
אפילו מתי לחבק
אני לא יודעת.
ואני לא אבכה, אני לא רוצה
אסור לי- אחרת אבין שאני
לא יכולה לעזור לעצמי.
שאני אגואיסטית.
זה תמיד חוזר בסוף אלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.