בכל מחשבה בכל תמונה,
בכל פעימה, בכל תחושה,
הנך כמעמקי ים או רקיע בשמיים-
פאר יצירה מרטיט קרביים.
את הוא השיר
שבא לי לשיר,
את המנגינה
לרקוד ברוח התשוקה,
את כרעם המתגלגל בשמי חיי,
את האור המנצנץ מתוך עיניי.
את אדמתי, שמיים שלי,
חמה ולבנה שלי,
את הכי נשמתי מכף רגלי,
את כל כוכב שמעל לראשי.
את כאוויר לנשמתי
את החיים שלי...
את הזורמת בתוך ורידיי
את המכוונת קורות חיי.
במיטה, את כסערה
שאיננה ניתנת לשליטה
אך גם רכה ונעימה
כגשם קר ביום שרב.
את עוטפת בשלווה
כמו זהב הזריחה או השקיעה,
את כפלגי המים בהרים-
כל-כך תמימים ומרהיבים.
את כחלום ביקיצה,
את כמשאלה שהוגשמה,
את כתפילה שנתקבלה,
את כפנטזיה חיה...
את האהבה, את הכל...
19/09/02 © |
