אני מצטער, אני מצטער
מצטער שאני קטן,
שאני לא עושה את מה שאני מטיף לו,
שאני לא רואה חצי כוס מלאה.
על זה שפתאום הכל מטושטש
ואיש שמן יושב לי על החזה.
זה פשוט נראה כאילו כל העולם מבולגן,
של חיים בארץ ההפוך.
אני מצטער, כל כך מצטער,
שאני זה עדיין אחר,
על זה שזה לא יוצא
ואני נשאר קצת תקוע,
על כל הטוב שאני רוצה,
על הגדלות שעושה אותי צבוע.
אני שונא את עצמי ואוהב את עצמי,
שונא אותך ואז שוב אוהב.
על זה שאת מרחיקה ואז מקרבת,
מחבקת אותי ואז שוב דוחפת.
אני אוהב את החום שלך,
שונא את הקור,
ואולי גם אותו, בעצם אני מחבק,
אולי אני בעצמי בעצם מתרחק,
או שאני סתם מבולבל כי אני לא מכיר.
אבל מצטער אני כן.
מצטער, כל כך מצטער,
מצטער שהכל מבולבל, עוד לא מסודר.
על המלחמה שלי באני,
על המלחמה שלי בך,
אני מצטער, מצטער כל כך.