בקבוקים זהובים בשיערה.
עיניה גדולות וכחולות כחרוזים.
לחייה אדמוניים כתפוחים.
מבטה תמים כמלאך.
פנייה נקיים כתינוק.
חיוך מתמיד על פנייה,
כצופה במופע מבדר.
כשאוהבת יודעת לראות,
אהבתה ללא חשש.  
אפילו טעויותיה
מעלות חיוך על פני הסובבים אותה.
ליבה טהור כמיי מעיין.
את מתנת שמיים
לה כולם אומרים.
והיא...
והיא אפילו לא יודעת עד כמה היא מדהימה.
והיא...
והיא היתה בת שלוש כשחייכה לאחרונה לעולם.







לא להבהל. לא מתה לי אף אחת. זה שיר שכתבתי על זוג צעירים
יהודים באמריקה שנפטרה לו הילדה. כששמעתי את סיפורם, הרגשתי
צורך עז לכתוב על זה.