אני בן אדם סדרתי. הולך טורים טורים
ומריץ את החיים בשורות.
אני בן אדם סדרתי, ובן אדם מסודר.
אני אוהב לדעת מתי מתחיל ואיפה נגמר
ואני מוחצן ומופנם. יש לי אופי ישן מאובן.
אני מדבר ורואה בשחור ולבן.
אני בן אדם סדרתי. הולך טורים טורים
לאורך ולרוחב כמו תשבצים.
או חולצות פסים. טורים ... טורים...
ומריץ את החיים בשורות. מריץ שורות מעל גבי מראה.
תנו לי לשאול שאלה מטעה :
מי אוהב לצעוד בטורה ?
ומי בא להריץ איתי שורה ?
הגעתי לגבול ואני מותח אותו ומושך
לשני הצדדים. מותח עוד ועוד . . .
מפורר , קורע . . .
האוברטון כבר בשמיים, והצליל הופך
דק . . . דק . . .
והצרחה נוגעת . . . בתוכי אני מרגיש
משהו זז, לאט, נע וזע |
