גיא בלק / עצי המלחמה |
על אדמת בוץ, ספוגת כאבים.
גרגירי כורכר כתל מלאכים,
התראו את נטיעת העצים.
אסתכן לי בהליכה טרופה,
כבכי אריות, שאגת הדממה.
יד נוטעת כשהלב בוכה,
פריחת אפרוחים שנקטפו בשלכת.
שריקת הרוח כשהקנה מתרוקן,
ושתיל בחג, מכת האמת.
אטום או לא הלב בוכה,
עצים כאבדות שפורחים,
והם אומרים, קורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|