העולם הגיע לקיצו
בשבילה כבר אין לכוכבים ניצוץ

מסתכלת היא, מעלה, מעלה לשמיים
שם מחפשת כוכבים
ואולי אפילו מלאכים
ואי שם במרומים מוצאת היא חיים

ממריאה היא לעולם עשוי ניצוצות, זיכרונות, אהבות...
ושם היא מוצאת אתו
האיש שאיתו השלווה
האיש שאיתו היא מוצאת אהבה      
זה שרק אצלו היא מוצאת חמלה

חוזרת היא לאדמה ומחייכת,
כי שוב פגשה אתה האיש הגדול והנפלא
האיש שיציל אותה מעצמה
עוד פעם, פגשה את סבה

שוב העולם פורח במלוא ססגונותיו
והכוכבים נוצצים ללא הרף
והילדה שם במרחק עם תקווה
תקווה לאהבה