ישנה תחושה שמקומן ומרכזיותן של תנועות הנוער נמצאים בירידה.
נשמעים ביטויים כמו : "משבר", "סוף עידן תנועות הנוער".

בתקופתנו המאופיינת בשפע כלכלי ובטכנולוגיה מואצת, בפיתוח רב
של אמצעי בידור מגרים ומושכים, יותר ויותר בני נוער נמשכים
לפעילויות בידור ופנאי על חשבון חברות בתנועות נוער.
בני נוער רבים שהוריהם היו בעבר חברים נאמנים בתנועות נוער
מעדיפים לבלות בקניון או מול הווידיאו, בחוג יוקרתי או בפאב
במקום להשתייך לתנועה.
לא מספיק להאשים רק את התקשורת או הקולנוע או את הנוער.
החברה נמצאת בתהליך שבו הדגש מושם על הפרט ולא על הכלל.
הצבת הפרט במרכז באה לידי ביטוי בתחומים רבים,
ממערכת החינוך עד אופי הריקודים באירועים שונים.
בעבר היו נוהגים לרקוד הורה במעגל והיום ברוב הריקודים כל אחד
קופץ לבדו... בקצב שלו...