|
כשלהבות מאכלות את השמים
נפש זעירה נקרעת
בין הרקיע לאדמה
הירח המלא זורח
הכוכבים מנצנצים בנחמה
עוד צעד, עוד פניה
שביל נוסף התגלה
נפש זעירה המשוטטת
בין יער עבות של זדון
נדקרת מן הקוצים
של שושני המדבר
האדמה אותה עוטפת באהבה
ואז פוגעת בה ללא רחמים
והנפש יוצרת יצירתה
בתוך מלחמתה בכוחות מנוגדים.
השבילים מתפתלים, מסתבכים
הנה היא כבר אבודה
עוד מאבק של יאוש
לחופש ולתקווה
רק החלום המופלא
מטווה לה דרך משל עצמה. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-מצטערת מתוק,
אני שדכנית, לא
אלוהים.
השדכנית
הלנה-עמרם-אבוטבול
נאלצת לאכזב את
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.