אתה אומר לי שזה לא היה חד פעמי.שכבר יצא לך לבקש ממני כמה
פעמים את זה.
ואני אף פעם לא סירבתי,להיפך,חייכתי.
אהבתי את הדרך בה אתה ביקשת ממני.כל כך עדין ומתוק.ממש כמו טאו
טאו מהטלויזיה.
אתה לא מבין שמה שאני נותנת לך,קטן על מה שאתה הענקת לי?!?!
ולמה??????!!!!!!!
אני רוצה לחבק אותך,ללקק אותך כמו שוקולד שאף פעם לא
טעמתי,בתאווה.
ושתקח אותי הרחק מכאן,הרחק מכולם.כי גם אתה עייף
אבל למה???????!!!!!!
אתה גדול כל כך...
חשבתי שזה מעט הפרש....
ואני האמנתי.רציתי שתבוא אליי.כעת אין סיכויי לחלומותיי.אף אחד
לא רוצה להתעסק עם ילדה קטנה.במיוחד לא מישהו בן 29.ואני רק בת
17...כל כך קטנה.ואתה כל כך אשלייתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.