ראיתי אותך בפרסומת החדשה של המיטות. שם את מחובקת עם שמיכה
עבה בתוך מיטה ענקית. את נבלעת בתוכה, ואת כל כך יפה שם. אפשר
לראות את כל הקימורים שלך, את העור החלק, השער הארוך, השחור
והמבריק, השפתיים החושניות,  והמבט שאומר "אני רוצה אותך
עכשיו, איתי כאן, בפרסומת החדשה של המיטות, בתוך המיטה, ומתחת
לשמיכה". כל פעם שאני רואה את הפרסומת, אני מתגעגע אלייך, ואל
המבטים שלך. כל דקה אני חושב עלייך. רוצה שתשובי מניו יורק
הרחוקה. את יודעת שגם בארץ יש מיטות גדולות ושמיכות עבות, גם
בישראל יש חזיות תחרה שחורות, שהן בדיוק במידה המושלמת שלך.
והכי חשוב אני נמצא כאן בארץ, בישראל.

כמה דקות לפני שעלית למטוס לניו יורק  אמרת לי שאת אוהבת אותי.
אני מאמין שזה עדיין נכון, אבל את שם ואני כאן, ואנחנו כל כך
רחוקים. אני ישן לבד במיטה גדולה, ואת מפרסמת את אותה המיטה,
אבל במרחק אלפי קילומטרים ממני. ואת יודעת שאני כאן, אז למה את
לא מגיעה?