טלטול לכאן, וטלטול לשם.
רגע אתה נוסע באוטובוס מקרטע בדרך לא דרך,
מביט בנופים עוצרי נשימה שאותם רק חלמת לראות,
ובאחר אתה נוהג בג'יפ בדרכי העפר של הנגב הצהלי.
אתה רוצה לומר שאתה כבר לא שייך למקום ההוא,
אבל המ"פ כבר נובח פקודות.
אתה מנסה להסביר שאת השירות הצבאי כבר סיימת,
אבל המילים ממש לא יוצאות.
לך לפה, תחזור לשם,
שוב רוטינה מעצבנת...
אבל, קפיצה קטנה בכביש,
ושוב אתה בארץ אחרת.
צ'ילה, מרץ 2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.