הוא הסתכל על הדימעה שיורדת במורד לחיה, הסתכל וניגב.
-"את צריכה להפסיק עם זה!", הוא אומר לה, "זה לא עושה לך
טוב".
והיא מחייכת ואומרת לו "נכון, אתה צודק..."
הוא מחבק אותה ואומר לה שהיא חשובה לו ושזה כואב לו כשכואב
לה.
היא מחייכת חיוך מאולץ, מודה לו על כך, אך בתוך תוכה כועסת
עליו, שונאת אותו, מתעבת אותו. אותו בדיוק כמו את כל האחרים.
אותם אחרים שאמרו לה את אותו דבר "את לא אשמה, אל תבכי"











מחשבה אישית: נכון, מי כמוכם יודע זאת יותר טוב ממני.