באופק נבלעת הזריחה השקטה
בשמיכה חלקה מלא כוכבים
שקט מטפטף בדממת החושך
ואנו פה שני אנשים.
ואני פה לבד וקטן ובודד
העולם מסביב כה עצוב וכואב.
מסתתר לי בצל, מתחבא בשחור
מחכה לזריחה, מחכה רק לאור.
צל מלא רחמים
תביא לפה את האור
צל מלא רחמים
הכל פה שחור.
וילדותי הרחוקה נראית דיי קרובה
מפשילה שרווליה לבוא השממה.
וכולם כאן עומדים, מסתכלים, מחכים
והוא עדיין פה- צל מלא רחמים.
צל מלא רחמים
תביא לפה את האור
צל מלא רחמים
הכל פה שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.