[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרנק זעתר
/
צללים ועצים גבוהים

היינו חמישה. קראו לנו "הבלתי צפויים". לכל אחד מאיתנו היה שם
מיוחד שהמצאנו בעצמנו, שמות שנשמעו כמו עיוותים של שמות
אירופאים. היינו נקו, סנדל, איגרוב, החברה של איגרוב ואני.
ישבנו במועדון ההוא ב-2 בלילה מנסים לתהות על קיומנו, וזמר
אירי פתח את פיו על הבמה. ישבנו מסביב לשולחן העץ העגול הזה,
העתיק. כל אחד מאיתנו היה עסוק בענייניו. נקו קרא, כהרגלו, ספר
של ז'ול ורן. סנדל דיבר עם איגרוב על מטוסים יפניים חדשים,
והחברה של איגרוב שיחקה עם הליפסטיק שלה. אני רק התבוננתי
בכולם, כשאיגרוב קם ואמר: "אני הולך לשירותים". במקום אחר,
בזמן אחר, האמירה הזאת שלו היתה משתמעת כפשוטה, אבל עכשיו
כולנו ידענו מה אומרות המלים האלו. המטרה היתה הפעם הזמר
האירי. כשהוא גמר לשיר ויצא מהדלת האחורית חיכינו לו בחוץ. נקו
תפס אותו בגרון והצמיד אותו לקיר. הוא היה האלים שבחבורה. לפני
שהוא הספיק להגיד משהו, כבר שמענו את הסירנות של המשטרה., נקו
הוריד את הזמר האירי ומיד ברחנו מהמקום. כבר היה לנו מספיק
חומר על הזמר האירי כדי למצוא את השותפים שלו. הם היו מועילים
באותה המידה. היינו חייבים למצוא את האחראי לרצח החבר השישי
שלנו. נקמת הדם היתה הכרחית. הבאה בתור היתה הזמרת הספרדייה.
היתה ידועה גם בשם "המלכה". היא שרה במועדון הויסקי בסוף
הרחוב. בחרנו בשיטת עבודה שונה הפעם. בהפסקה בין השירים סנדל
יתקרב אליה וישוחח איתה קלות על הא ועל דא. אם היא תשתף איתנו
פעולה  הכל ייגמר במהרה. איגרוב, הידוע בכינויו "פני מלאך"
הפעיל את קסמיו על הברמנית וסידר לנו כמה בירות חינם. אני
רשמתי לי כמה הערות ביומן. כל אחד תפס את מקומו הקבוע. סנדל
התחיל ללכת לכיוון הבמה, נקו השתחל לתוך חדר ההלבשה, איגרוב
פטפט עם הברמנית והחברה שלו נמרחה עלי. הזמרת הספרדייה נאנקה
על הבמה וכל הנוכחים נראו מלאי עניין בסצנה שהיא שיחקה. בסיום
הקטע, "המלכה" השתחוותה לקהל, כולם מחאו כפיים, וסנדל מיהר
לעלות לבמה כשהוא נכשל במעבר הסדין הורוד. נקו, האלטרנטיבה
שלנו בבחדר ההלבשה, נכנס לפעולה. פתאום הבחנתי בזמר האירי חומק
החוצה. איך לא הבחנו בו עד עכשיו? הערתי על כך לאיגרוב והוא
הראה התעלמות מוחלטת. סימנתי לסנדל שיפגוש אותי בחוץ. "מה
קורה?", הוא שאל, משפשף ידיו בעצבנות. הצבעתי על הזמר האירי
שנראה ממרחק ונעלם בין המכוניות. סנדל התנדב לעקוב אחריו בזמן
שאני אכנס את האחרים.

חזרתי אל המועדון, עמדתי בפתח כמה דקות, מנסה לאתר את חבריי,
אך ללא הצלחה. כולם נעלמו. התיישבתי במקום וטמנתי את ראשי
בכפות ידיי. הייתי חסר אונים וממש לא ידעתי מה לעשות. החלטתי
ללכת ברחוב הקר. החודש היה אוקטובר, זמן חורף. הרחוב היה ריק
מאדם. המנורות שקיבלו את מבקרי המועדון בבואם הוי כבויות.
כשנכנסתי למועדון יכולתי להבחין בחבריי יושבים מסביב לשולחן
העץ העגול, העתיק. זה היה מראה מוזר, כשהחבר השישי שלנו גם ישב
איתם והזמר האירי והזמרת הספרדייה ביצעו דואט על הבמה. כל חוקי
ההיגיון כאילו איבדו מכוחם. ניגשתי לבאר. להפתעתי, מצאתי שם את
הברמנית ממועדון הויסקי. "אתה בטח לא מבין כלום, הא?" פנתה אלי
הברמנית. "לא, אני לא מבין," השבתי בכעס. "ובכן, תרשה לי לעזור
לך," היא הגישה לי תה. הזמר האירי ו"המלכה" ירדו מהבמה לקול
תרועות הקהל, ואת מקומם תפסו נגני הג'אז. "או.קיי., תראה,
התעלומה הולכת להיפתר עוד רגע קט." היא הצביעה על נקו. "אתה
רואה את הבחור הזה? יש לו רומן עם החברה של איגרוב כבר הרבה
זמן. הם מתכננים לחסל את איגרוב מימים ימימה. הם כבר ניסו שנה
שעברה אבל במקומו הם לקחו את החבר השישי שלכם. לזה שיושב כאן
ונראה כמוהו, עוד נגיע בסיפורנו." הקשבתי לה בחשש, והיא הבחינה
שלא נגעתי בתה ובכל זאת הוסיפה עוד כוס. "עכשיו, לסנדל יש רומן
עם הזמרת הספרדייה. זאתי נשואה לזמר האירי, אבל את זה אתה בטח
כבר יודע." "את מצפה ממני להאמין לכל זה?" שאלתי. "יש לך הסבר
אחר לכל מה שקורה כאן?" ענתה לי והמשיכה." "עכשיו איגרוב הוא
הסכנה שלך. מאז שנפגש איתך בראשונה הוא רק מקלל אותך ורוצה
במותך. הערב הוא סוף סוף הצליח לשכנע את כולם שאתה נגע רע
ושצריך להוריד אותך, וכמה שיותר מהר. למעשה, ממש עכשיו הם
מתכננים את הרצח." הסתכלתי על ידיה ראיתי ששתי ידיה אוחזים
בשתי הכוסות. היא רוקנה על פרצופי את תוכנן של שתי הכוסות.
תפסתי את גרונה. "מה את עושה?" הרמתי את הגבות. היא הגישה לי
מגבת ואחרי שניגבתי את פני ראיתי שפניי שחורים כפחם. היא כיסתה
אותי בסדין ואמרה, "זהו, עכשיו הם לא יזהו אותך. לך אליהם.
תציג את עתמך כרוגי ושאל את מי אתה צריך להוריד." "רגע, רגע,"
נבהלתי. "לא אמרת לי מי זה החבר השישי." "הוא? זה סתם כפיל שהם
שכרו כדי להטעות אותך. עכשיו, לך," ודחפה אותי לעבר השולחן. כל
הקטע היה מוזר מאוד. עשיתי מה שביקשה והם הגישו לי תמונה ישנה
שלי, היחידה שהיתה ברשותם. הברמנית, שהבינה שאני מאמין לה,
זרקה אלי ואני יריתי בכולם. למחרת התחתנו ונסענו להוואי. כעבור
שבועיים רצחתי גם אותה. היום אני מטאטא רחובות במנהטן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אין לך מה
להגיד- לך ספר
את זה בסלוגן.


-חז"ל


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/01 21:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרנק זעתר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה