הבעת את מורת רוחך מהמתרחש, אמרת לרונית בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים כי אינך מוכנה להיות שותפה לפשע שעלול לקרות, שאלת
את רונית מה עוד צריך לקרות כדי שהם יבינו שיש סיכון גבוה מאוד
לילדים ויש צורך למצוא להם פתרון.

גברתי המנהלת, בשביל מה פנית אל הרשויות, כשיש לך אותי? יש לי
תשובה לכל שאלה שלך, רק תשאלי, תשאלי ואני אענה.

את יודעת מה? אל תשאלי, רק תקשיבי, כן פעם אחת תקשיבי למה שיש
לי להגיד.

אז גברתי המנהלת, את כבר שותפה לפשע, בכך שבמכתבך זה גרמת
לילדי נזק בלתי הפיך.

את כבר שותפה לפשע, בכך שמסרת עדות שקר כנגדי.

את כבר שותפה לפשע, בכך שעשית לי רצח אופי.

את שואלת מה עוד צריך לקרות כדי שהרשויות יבינו כי יש סיכון
גבוהה מאוד לילדים, אז ככה ציונה, צריך לקרות רק דבר אחד פשוט,
ששם למעלה, במחלקת החינוך יחטטו טוב טוב בנשמה שלכם המורים,
בנשמה שלכם המנהלים במקום שאתם תחטטו בנשמות של ילדינו.

בבית לוינשטיין נמצאת שם ילדה, היא שוכבת על מיטה רכה, היא בת
תשע, היא שם לא בגלל שהיא פגועה פיזית, היא פגועה נפשית, שם,
בבית הספר בו כנראה יש גם מנהלת מזן נדיר, שדאגה להטיש אותה,
שדאגה לפגוע בה, ועכשיו יש גם בבית לוינשטיין, נכות מסוג אחר,
נכות נפשית, הילדה משותקת נפשית.

את קולטת כמה חמור כל מה שאת שם עושה מחדרך "הקטן" מנסה להזיז
משהו, אם לא בחינוך ובחברה בבית ספרך, אז לפחות לעשות רעש, בכך
שלקחת משפחה כקורבן, ובמקרה הזה הייתי אני.

מי נתן לך את הרשות לנהל שיחות "מלב אל לב" עם בני, מי נתן לך
את האישור לכך, תגידי לי מי?

ועוד אחר כך, לאמר שהילד אומר ככה וככה? בטח אומר, קל לי מאוד
להאמין שהילד היה מפוחד מפניך המטילות אימה.

טוב, גברתי, תשני טוב בלילה, תמשיכי לישון, כי יש לך גב, יש לך
את הבעל שלך לידך, שתומך בך ובילדייך, את לא לבד, אבל אני, כבר
כמה שנים שלא ישנה בלילות, אבל זה בסדר, אני משגיחה על ילדי לא
כי יש לי בעיה נפשית, אלא כי אני אמא.

רצח אופי, פשוט כך, רצח אופי עשית לי, ממתי קיבלת את התואר
פסיכיאטרית? משונה אם כן, לא ידעתי שבו בזמן אפשר לעבוד
בשנהיהם, אל תשפטי אדם עד שלא תגיעי "אט אט למקומו" כן ציונה,
כולנו בסוף נמצאים באותה חרא שהשכן ממול נמצא בה, את יושבת
ומתכננת, ואלוקים שם יושב וצוחק, אני לא מאחלת שיצחק גם עליך,
לא, אני יש לי נשמה טובה, רוצה לשכולם יהיה טוב, כך לא יטרידו
אותי עוד, כך לא תוציאו את תסכולכם עלי.

ציונה, אני מאוד מעריכה את הדאגה שלך לילדי, איפה יש עוד אדם
זר שדואג לפלוני אלמוני "יש צורך למצוא לילדים פתרון ומהר".

רוצה למצוא לילדי פתרון ומהר? אוקיי, את הילד את מכירה, אבל,
תאמרי לי בבקשה, ממתי את מכירה את ילדתי? נעשית גם המנהלת של
ביתי? בשלט רחוק?

ככלות הכל למה טרחת לסיים את מכתבך כפי שסיימת? "הילד ילד
מקסים, וחביב מסודר בלבושו אך לא מרוכז בלימודיו".

אומרים שאיך שלא תלך ומה שלא תעשה הלב שלך יוביל למה שמתאים
לך, אז את רואה? הלב שלך בסוף המכתב הוביל לאמת.

אכן מדובר בילד מקסים, חביב ומרוכז.

טוב ציונה, סיימתי הבמאי הקולנוע מחכה לתסריט, והתסריט הגיע לי
כמו על מגש של כסף, התסריט זה בדיוק האשפה שזרקת מהבית שלך אל
ביתי.

מסיימת באהבה עמוקה ומטורפת עלי ילדי.

וממליצה לך להסתכל טיפה מעט, לא הרבה במה שקורה אצלך בבית,
יודעת מה? לא בבית, בחדר השינה, וכדאי לך זו המלצה אישית שלי,
הייתי מגלה לך מה קורה, אבל מי אני שאהרוס משפחות?

דרך אגב, אם תרצי להיות הכוכבת, תבקשי ומיד תקבלי, כי אף אחד
לא רוצה את התפקיד הזה, אפילו לא בסרט.