[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ישבנו בחדר אוכל כשהיא שאלה אותי למה אני מתנהגת בכזאת
ילדותיות.
עצמתי עיניים ולחשתי "כי אני רוצה להיות ילדה. לא רוצה להיות
בת 18 ולהרגיש כמו בת ארבעים, רוצה להיות ילדה"
ודמעה אחת זלגה לה על הלחי השמאלית שלי.

את השנה האחרונה באריאל אני כמעט ולא זוכרת, הדבר היחיד שאני
כן זוכרת זה שהייתי מסוממת ושיכורה מדי בכדי לזכור.
ופתאום התעוררתי בחדר עמום ועברו שלוש שנים ויש לי חיים חדשים,
וחברים חדשים,
ובית חדש, בקיבוץ. ילדת חוץ הם קוראים לזה, זו דרך יפה להגדיר
ילדה בודדה.

עכשיו אני שוב בת 15 ואני עוזבת את החיים שלי מאחור, עוזבת את
המקום היחיד שהכרתי.
ואת המשפחה. עוזבת כדי להיות לבד. עוזבת בשביל להיות בוגרת.



ועכשיו, אני רוצה להיות ילדה, לא רוצה להיות בת 18 ולהרגיש כמו
בת ארבעים, רוצה להיות ילדה.
ודמעה אחת זולגת לה על הלחי השמאלית שלי.











loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
משחק מחשב -
הגרפיקה טובה,
אבל העלילה
מעאפנה







תורת הקלסר,
סעיף 5.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/03 9:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קצת אידיוטית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה