שני גרגירי כינין ודי
זה מה שביקשתי לפדר מעל פצעי
הנחת אותנו שבורים ועייפים
ללא רצון לתקשר עם האוח
ואין בי כאב גדול מזה
שחויתי על בשרך כשם החלטנו
להשאר, להכחד, להתעתד, להתעד...?
האם כך אוכל להמשיך ללא תנאי
ללא כושר אמדן לעצמת הפרפור
השופע, האור הגווע
למרבית השקיעות למספר
וכשאחפוץ, אזיז את כסאותי
שני גרגירי כינין ודי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.