רביד צור / אדם חווה נחש |
הבאתי חבר.
כרוך אחריה
נמרח עליה.
זו עסקת חבילה היא אמרה
והוא חרץ לי לשון.
חלקלק ורטוב כיסה מערומיה
בעלה תאנה
כשהשילה בגדים ועור,
סובב את גופו בגופה
עד שלא נשאר לי מקום.
לשונו מחליקה בין רגליה
ואני צופה ומוכש
ארס מחלחל בדמי הסמיך
שפעם הקזתי אליה.
בגסיסה לא נגמרת חיכיתי
עד שבא הבוקר
ואיבריו משותקים.
כשעצמתי עיני אל הנצח
הרגשתי אותם מתלבשים.
"זה בסדר", שמעתי אותה אומרת,
הוא תמיד ככה כשאני מביאה חברים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|