חי במדינה בלי תקווה רק אכזבה
חי במדינה שבה שלום הוא רק חלום
חי במקום שהמוזר הוא הנורמלי
חי בעולם שמכריחים גם אם לא בא לי
המפלה היא נצחון,המלחמה היא ביטחון.
ויש אנשים שאומרים לכולם-
העולם הוא רק פנטזיה, הפנטזיה העולם.
אז למה רק אני שונה, לא כמו כולם.
במדינה שהפצצה כבר לא פותחת מלחמה,
כשכלי הנשק המסוכן פה בעולם הוא אהבה,
השנאה היא השמחה, המלנכוליה מתוקה,
ואי-אפשר מפה להתנתק ,מכל המהומה.
ורק אני בשלי, רוצה לברוח ולהיעלם.
כן-להתאבד זה משתלם,
כדי למות,כדי לשוט במרחבי התת מודע.
אז מה עם זה נשמע כמו אגדה.
רוצה למות כדי לחוש, את כל הכוח שנטוש פה בעולם המייגע,
בעולם של הייאוש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.