"יש לך מושג כמה אני אוהב אותך?" הוא חייך....חודר אליי במבט
הבייבי בלו שלו ששבה את כל הבנות בשיכבה. "הזכרת את זה כמה
פעמים כבר לא?" חייכתי אליו. אהבתי אותו מאוד."מלני שלי" הוא
אהב לקרוא לי. הלבשתי לו את החולצה מתנתקת לאט מחום גופו עליי
והוא הלך לדרכו.ירון שלי.
יום שבת מקסים כשהייתי אצלו בבית ולא היה אף אחד העזתי לשאול,
אחרי ארבעה חודשים של ביחד התנתקתי מהפה שלו ושאלתי :"תגיד
ירון איך זה שאף פעם ההורים שלך לא בבית" לחשתי בעדינות. הוא
ליטף את התלתלים שלי ששכבו על ברכיו בעליזות ואמר :"יש להם עסק
בחו"ל הכול שם, אז רוב הזמן הם שם ואני כאן  והדירה שלנו. נחמד
לא?". אחר כך כשהוא ליווה אותי יד ביד חשבתי על זה. כמה נורא.
לחיות כמו יתום.אבל אהבתי אותו.הוא רשם לי שירים, הביא לי
פרחים, התאהבתי בו עוד מההתחלה כשהחברה הכי טובה שלי נידלקה על
הבחור הבלונדיני מהכיתה שליד...היא הבינה. לבסוף.
יום ראשון של חופש פסח הוא התקשר. היה לו גוון בקול שלא
אהבתי.חנוק מדמעות ירון שלי הודיע.זה נגמר. ולא בגלל שהפסיק
לאהוב, ולא בגלל שהפסקתי לאהוב, היינו בשיא, אהבה ראשונה של
שנינו. הוא עוזב את הארץ ומצטרף להורים שלו.לא יכולתי לנשום
מהר יצאתי מהשיחה וממנו.
בינתיים תום התקשר."מה קורה?" "אני עמיר ניב ושרון באים בארבע"
הוא הודיע. לא יכולתי לראות אף אחד. המחשבה לחייך ולהיות אחרת
לא קרצה לי. אבל זה תום."אין מה לעשות אנחנו אצלך עוד חצי
שעה". אני ותום ידידים הכי טובים מכיתה ז'. בסוף כיתה ז' הוא
אמר לי שהוא אוהב אותי והציע לי חברות דרך החברה הכי טובה שלי
אבל סרבתי כי הוא היה נמוך ממני ולא היה לי רגש שכזה אליו. מאז
הרבה מים זרמו בנחל. הוא הפך לבחור יפה ,גבוה ושרירי,שובר
לבבות מקצועי ולי היו את הקטעים שלי. הם הגיעו. וכצפוי היה
מצחיק גם ירון הגיע והם שיתפ אותו בכל. כמובן. מאז שנהיינו
חברים הם הכניסו אותו אלינו בכיף וכל כך הערכתי אותם על זה.
תום הוא הבחור שהכי ידע להצחיק אותי בעולם. כל כיתה יוד ישבנו
ביחד.במיוחד בשיעורי ערבית המשעממים ולא עברו 10 שניות בלי
שצחקתי ממנו. ואני לא מהצוחקות בקלות.
היום שממנו הכי פחדתי הגיע. ירון הגיע לפרידה אחרונה. כל נשיקה
נצרתי בתוכי כדי להרגיש אותו בפעם האחרונה ולשבות את זה
בזיכרון שלי. לצרוב אותוץ בתוכי. כל כך אהבנו וזה הרס אותי. לא
אכלתי ימים, בכיתי שבועות, הייתי חלשה.ולילה אחד כהרגלי ללכת
לישון עם הדמעות על הכר היה צילצול באינטרקום. אבא התעורר "מי
זה יכול להיות ב2 בלילה?" לא היה לי ממש איכפת.זה היה תום ניב
ועומרי. "מלני תרדי למטה" קרא עומרי בקול דומיננטי ודרמתי.
ירדתי למטה והם הצחיקו אותי שוב" וכך זה הפך להרגל בכל יום
בחופש הם הגיעו, התנחלו, אכלו שתו והצחיקו. והחברות. שתמיד לא
פירגנו .לא עשו כלום.יום אחד נסעה כל המשפחה לטיול לחו"ל
בחופש. ו
היה זה אחד מהימים החמים בקיץ לבשתי בוקסר וגופיה לבנה והצלצול
המוכר היה באינטרקום. הם עלו עם מגש פיצה חם.זללנו, ישבנו
במרפסת וצחקנו.אחר כך נכנסנו לחדר אני שרון ניבעומרי ותום
ורקדנו לצלילי שירי פופ ומזרחית בשביל לראות את שרון מנענע את
הישבן בצורה מעגלית....ואז שרון התעייף ופרש לחדר של אחותי
עומרי וניב פרשו לסלון ונרדמו מיד. ואני ותום נישארנו עם
הסטיראו משחקים טאקי.דיברנו על שיעורי ערבית ההורסים של השנה
ופתאום הוא בא עם שאלה"מה הכי הדליק אותך עם ירון?" עניתי
"ליקוק באוזן" בחיוך שובב. והוא התחיל ללבקש בקול מתבכיין
ומפתה שאני יעשה לו גם אחד קטן. שם הוא היה הבחור בלי חולצה עם
הריבועים ההורסים שאותם רציתי לטעום כל כך הרבה פעמיםאבל
התעקשתי עם מחשבה שובבה בראש."נו מה איכפת לך? פעם אחת ודי"
אמר בקול מתבכיין. תום ואני ...מוזר ביותר. כל הפעמים שהיינו
במסיבות ושיחקנו משחקים לתום יצא לעשות הכול עם כל הבנות ורק
איתי לא. ותמיד תהיתי אם זה מסלידה או שפשוט באמת זה יד המקרה
שכל פעם שזה מגיע למצב בינינו שנינו מתחמקים."טוב" לעזאזל
אמרתי עם הכול. חשבתי ישר על העיניים הכחולות מעבר למשקפיים
שעזבו את אותו החדר לפני שבוע בדיוק.מגיע לו. הוא עזב אותי
אחריי האהבה הכי גדולה שהייתה לו. הוא עוד יתחרט. אני חייבת
להפסיק להיות רגישה, תמימה ולפתוח את הלב שלי, מעכשיו אני ילך
רק לפי הסתמי, מה שבא לי ולא יערב רגשות. ככה אני בחיים לא
יפגע."תתקרב אליי" אמרתי. פתאום כל הכוח הנשי והדיבורים הגיעו
אליי. זה תום הידיד הכי טוב שלי מכיתה ז'. אני יודעת שאני
נמשכת אליו. לא פעם חשבתי עליו ככה. אחריי הכול הוא מתאמן
במכון כושר, הוא גבוה, ריבועים בבטן, אין לו שערה אחת בחזה או
בבטן, הוא ילד יפה, מאוד גברי.הוא התקרב. העברתי את הלשון בכל
רגש ותשוקה שידעתי.הוא הזדקר. הרגשתי בלוטות קטנות על כל הגוף
שלו והוא הוציא קול של עונג טהור מהפה ונשימה עמוקה וקצובה.הוא
הסתובב אליי והעביר לי את השיער אחורה. היה לו מבט אחר לגמרי.
זה לא תום.הוא התנפל עליי והתחיל ללקק לי את הבטן את הצוואר את
האוזן כולו מרוגש ומגורה, אני מרגישה את הנשימות שלו עליי,
הורדתי לו את החולצה, הוא עלה עליי, הרגשתי את השרירים שכל
הזמן בהיתי בהם בערגה, הרגשתי את החום של החזה שלו נלחץ כנגד
הגוף שלי שרצה אותו בכל דרך אפשרית ומקום אפשרי, הוא נישק אותי
וליקק אותי בכל הפנים והגוף מלמטה לעלה במהירות בקצב מטורף ואז
הגיע לפה ונשיקה הייתה יותר מנשיקה, שם הוא הכניס את כל מה
שהוא שמר בשבילי בחמש השנים האחרונות. מיד אחריי זה יצאתי
מהחדר למטבח. לא האמנתי למה שקרה בחדר. הסתובבתי הלוך ושוב כמו
מטורפת מסתכלת על המקרר וממלמלת "לעזאזל זה תום. כרגע התנשקתי
עם תום אני לא מאמינה. אלוהים. איך זה קרה? מה אני יעשה...".
חזרתי לחדר. תום חייך וישב. אמרתי בקול מדריכת קייטנה שלי "טוב
עכשיו מספיק עם השטויות, חייבים להפסיק. משחקים קוואה קוואה דל
האומה" "טוב "אמר תוםבחיוך. התחלנו לשחק והוא לקח את היד
והכניס אצבע אחריי אצבע לפה.ואני נמסתי. "די זה לא יכול להימשך
ככה" אמרתי וצללתי לתוך הקטע הלוהט שאי פעם ידעתי בחיים שלי.
הוא עזב וכל הלילה התהפכתי ושיחזרתי בעונט וחיוך את מה שהיה.
וכך זה היה באותו חודש. איפה שרק יכולנו. אם זה במעלית רק לעוד
4 קומות....אם זה בחדר באמצע מפגש אצל מישהו. יום אחד כשנרדמתי
על המיטה שלו הוא העיר אותי משינה טרופה."אני אוהב אותך תהיי
איתי את לא צריכה אף אחד". "מה?" שמעת אותי הוא אמר החלטי.
"אני לא יכולה ואתה יודע את זה אחרי תום אני לא רוצה את זה".
"אני תמיד אהבתי אותך" הוא אמר."עוד כשהיית עם תום חשבתי
עלייך, עוד מכיהת ז'. למה את חושבת שלא  התחיביתי לעוד בנות
מאז כיהת ז'? כי את איתי"...
הוא ליווה אותי הביתה.לעזאזל חשבתי. אני לא יעמוד בזה.ויתרתי
על זה.הוא הבין ונעלב. והגעתי לכיתה ביום הראשון של הלימודים
רק כדי לגלות שזאת תהיה השנה הקשה בחיי. תום לא מדבר איתי. וכך
גם ניב, עומר, שרון.אחרי חמש שנים של ידידים, של אהבה, של
צחוקים, של הכול. זה נגמר. אהבה שעלתה על אהבה. ועכשיו נותרה
רק שינאה.