New Stage - Go To Main Page

שיר-די כהן
/
עיניים עצומות

מחפשת את המילים לתאר סיום.
בין הראש ללב נעלם התיאום.
יושבת ומביטה     בסוף שכבר עבר,
נזכרת באותם מילים ואיך שזה נגמר.
מהרהרת לי בחדר שנראה כל כך שונה,
מאז שהכרתי אותו הכל בי השתנה.
צורת החשיבה, צורת המעשה -
מה כל כך אהבתי בילד שכזה?!
חשבתי שהוא המקסים בבנים.
חשבתי שהוא היחיד שיתאים.
הלכתי אחריו עם עיניים עצומות,
בלי רצון לעזוב המשכתי לטעות.

צ ו ע ד ת  בחושך חושבת שהוא איתי,
אבל ממזמן אבדה דרכי.
הרי מעולם הוא לא אחז בידי,
ואני משכתי לחלום שהוא שלי.

והיום,
אחרי כל כך הרבה דמעות.
פתחתי את עניי שהיו גם כן שונות.
הבנתי שאיתו אני ממשיכה רק לטעות.
הבנתי שכך אי אפשר יותר לחיות.
לקחו לי שבועות, לקחו לי חודשים
רק עם חסרונו פשוט להשלים.
והיום שיצא סופסוף מליבי
מרגישה פתאום כל כך לבדי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/3/03 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר-די כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה