האווירה הייתה קודרת אחרי השנייה הזאתי, כשאלוהים ופמלייתו
סיימו את מלאכתם בנוגע לפרוייקט הכי גדול, שעבר כ"כ הרבה שנים
וכ"כ הרבה השקעה מרובת מאמצים ויזע כה כבדים. "הפרוייקט נכשל,
נהרס לגמרי" אמר יהודרגן, הברוקר הראשי של העולם הבא. אלוהים
בתגובה הנהן ללא הבעה ממרומי כסאו. "היית חייב להרוס הכל,
בנקישת אצבע? עד שהשגנו קונצזוס פוליטי חסר תקדים ועסקאות
טיעון לכל היהודים?!" צרח יהודרגן. אלוהים בהה בו, כאילו חלל
ריק הציף סביבו באותם רגעים תמימים. שני הגופים התעופפו בחלל
האינסופי, הביטו על רסיסי האבן השחומים-אדומים, לידם שמש בוהקת
וקורנת מאור, וירח שמחייך לו באושר אינסופי שכל ההדר וההוד
שייך לו בלבד. "היינו כ"כ קרובים לסיכום העסקה! לעזאזל!" צרח
בכעס יהודרגן, והלך לבעוט בכמה אסטרואידים נודדים והבריח אותם
בחזרה לצדק.
בחלל לידו התעופפו מכונות יריה, מערכות סטיריאו, מחזיק מפתחות
ומכתב הרס בהולנדית לא מובנת. אלוהים בשעה זו המשיך לרחף
כבלרינה, מביט בהריסות הפרוייקט הגדול שלו, חסר הבעת פנים
ברורה. "אר!! חתיכת אלוהות מזורגגת גם כן. הרסת הכל!" בכה
יהודרגן ואוף תלש בדרך את שיערותיו המלאכותיות. אלוהים כהרגלו
המשיך לרחף ונטל כוס קפה. עייפות החלה להשתלט על קרביו.
"מילא, ביטוח יש לנו" ופתאום הופיעה חללית קטנה, ואילן רמון
הציץ מהחלון. "גם כן בני האדם הטיפשים האלה והקונספירציות
המטומטמות שלהן. לפחות הרסת גזע טיפש." אמר יהודרגן בשיא
הנורמה, ואלוהים מהנהן אחריו. החללית המשיכה לכיוון ההריסות.
"אין לנו מספיק משאבים לעשות עוד אחד כזה, איך יכלת להוריד
למים השקעות של שנים! מיליונים! הלכו לטמיון! הכל באשמתך!!",
אלוהים המשיך לרקוד בריחוף. "לעזאזל! המניה שלנו נפלה, הבורסה
התמוטטה ואנחנו אבודים! פשוטי רגל רגילים!" שיווע יהורדגן
כשיכור באביב, אגב מנסה להוציא נשמתו ומנסה לתלות את עצמו עם
עניבתו. אלוהים הגיב בהתעלמות קרה.  "אקרע קריעה!" השתגע לו
בנחת יהודרגן וקרע את חליפתו המהודרת. "טוב נו.. נעשה ריסט
קטנטן והכל יהיה בסדר" חיבק אלוהים את יהודרגן באומרו את
הדברים הללו. "בוא ידידי, נלכה לבירה קרירה" אמר אלוהים.
"טוב...נו...אפשר תמיד להשתקע במאדים.." ניגב הידרוגן את
דימעותיו האחרונות שזלגו במהירות מעל פניו, ושני אלה יצאו אל
דרכם לפאב מאושרים.