הוא היה אלוף הארץ בדילגית. והן היו רצות אחריו. חתימות.
נשיקות. צילומים. הוא היה מראה להם איך עושים קפיצה משולשת.
ומרובעת. עם חבל אחד, ולפעמים גם אם שניים. והן היו עומדות
במעגל ומוחאות כפיים, כאילו מעלות לו את המורל. הוא היה בוחר
אחת. בדרך כלל את ההכי כוסית שבמעגל. ולוקח אותה לסיבוב בעיר.
אלוף הארץ בדילגית והיא. היא ואלוף הארץ בדילגית. עולים אליו
לדירה. לפעמים אליה. מדברים. שותים קצת. רואים טלויזיה.
ומזדיינים עד צאת הנשמה. הוא מעליה. לפעמים היא מעליו. אלוף
הארץ בדילגית והיא. היא ואלוף הארץ בדילגית. הם מעשנים את
הסיגריה שאחרי. לפעמים זה מרלבורו. לפעמים נובלס. הוא יורד
במדרגות של הבניין שלה. או שזאת היא שיורדת במדרגות של הבניין
שלו. גשם בחוץ. יד ביד אל פינת הרחוב. בגשם. שניהם ביחד בתוך
המטריה. אלוף הארץ בדילגית והיא. היא ואלוף הארץ בדילגית. בעוד
שנה הוא יהיה עוד אחד מסיפורי האהבה שהחמיצה. וכשהוא יגיד לה
שזה לא בגללה אלא בגללו, היא לא תדע עד כמה זה נכון. הוא רק
ישאיר לה מכתב קצר. מכתב שמסביר את הכל. מכתב חתום בנשיקה.
נשיקה של אלוף הארץ בדילגית.