בניינים סגולים
אנשים חכמים
ריבועים מעוגלים
צחוקים בלתי מובנים
הנה שפם
מישהו בחדר אטום משלו
מפזר את עצמו
עסוק בהכחשה
גדר.
מפרידה מפנימה
על הגבול עם סיגריה
גיבעולים מורעלים
עולם ירוק
הנה חוקים מסביב לפינה
מטפטפים בריחוף עד אליי
כיסא, העמדה.
שפתיים עקומות
עקומה עולה ויורדת
זוויות נשברות
זכוכיות קרות בוערות
חללים ריקים על פסי רכבת
בחלון דשא אופק באלכסון
אחד שתיים שלוש
טראח , נסגר!
עקבות מאמצע הדרך נפסקו
האוויר לא מספיק
לנשימה
אחת
הקול לא נשמע
המים מטפטפים לנקודה
ריאליסטי לא קיים
אקספרסיוניטסי פאק איט
צהובים ושחורים לעולם קיימים
שקט פני תהום
צעקות חרישות בתוך הראש. . . |
