אני מתגעגע מגע השפתיים,
היד הרכה הליטוף המוזר,
תחושת האושר שידעת לתת,
נוגע באבן ומרגיש כתם דם, שותת .
אני מתגעגע הצליל המוכר,
כקסם שאוחז בי, סוג של הילה.
מוערכת בסופה, היצירה
הלכת בלי להשאיר סימן.
נצמד אל הקיר, חושך, תינוק,
משוואות ללא פתרונות.
צפיות להבנה נמוגות,
הגעגועים גרועים מקרבות.
גם אם היית, אז לרגע
בלילה, כי בבוקר, שורט
ידך לטפה את פני וירדה
אל כתם דם שותת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.