שבוע. שבוע מאז שניתקתי את עצמי ממך
לא האביב המתקרב יקרב שנית
פגזים, רימונים, אתה יוצר קשר
מודה בקשיים שם רחוק מתחנן לסליחות
סוגרת בפניך את השער, לא מסוגלת להכניס
שוב את הממתקים שלך לפי
תתרחק אני מבקשת אל תאותת לי סימנים
אל תשגר אליי שליחים, דוברים
כבר ניתקתי והניתוק עדיין מתבשל כנזיד
אני מורחת על עצמי קרם הגנה מתחינותיך
כי כאבה ההצעה והחזרה ממנה
אתה התחרטת אני נשברתי
לא רוצה את ההתחרטויות שלך. שוברת אותן
בין הידיים, מדממת אותן ממני. רוצה שתלך
לא סתם משנים חיים של אדם ואז מפלגים אותו
קצוות, רמזים. חתיכות חתיכות.
לא האביב המתקרב יאחה אותי בשנית
ממך. שליפת הטבעת עוד כאובה לי,
האכזבה שבהתנצלותך.
ביקשת בחזרה את הרגשות. אני נתתי.
ללא סליחה.
באביב המתקרב אבקש שתניח לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.